מרכז לחקר תת-הקרקע
המוקד הוקם בשנת 2011 ומטרתו חקר תת-הקרקע הרדוד בשיטות גאופיזיות. המוקד עובד בשיתוף פעולה עם התעשייה ומערכת הביטחון. במסגרת חקר תת-הקרקע הרדוד עורך המוקד סקרי רפלקציה ורפרקציה רדודים בכל הארץ למטרות שונות:
-
מיפוי תת-הקרקע הרדוד
-
גילוי העתקים פעילים
-
חקר תכונות קרקע וסלע
-
גילוי מערות וחללים תת-קרקעיים
-
העברת ידע לסטודנטים.ות באמצעות קורסים מעשיים
המוקד נוגע בכל תחומי איסוף ועיבוד הנתונים, וברשותו מערכות איסוף נתונים סיסמיים וכן תוכנות עיבוד ופענוח חדישות. הציוד במוקד כולל בין היתר:
-
מערכת איסוף נתונים סיסמיים, רב-ערוצית, של חברת Geometrics
-
גאופונים תלת-ציריים
-
גאופון תלת-צירי להפעלה בתוך קידוחים
-
2 כבלי הידרופונים להפעלה בתוך קידוחים
עיבוד הנתונים נעשה בתוכנת SeisSpace/Promax, ופענוח באמצעות תוכנות כגון Petrel, Kingdom ועוד.
המוקד מעסיק 4 חברי צוות במשרה מלאה וכן סטודנטים.ות לתארים מתקדמים.
לפרטים נוספים צרו קשר במייל: ssfrcenter@tau.ac.il.
דוגמאות לפעילות המוקד:
חיפוש מכרות המלך שלמה
בינואר 2014 נערך סקר סייסמי רדוד בשיתוף עם המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב במטרה לאתר מכרות נחושת תת-קרקעיים בפארק הלאומי תמנע, שמתוארכים לתקופתו של המלך שלמה (מאה 10 לפנה"ס).
בקעת תמנע ידועה כאחד האתרים החשובים והגדולים להפקת נחושת בתקופת הברזל (מאות 10-11 לפנה"ס). שכבת הבצר המכילה נחושת נמצאת בין תצורות אמיר ועברונה, שתיהן אבני חול מחבורת כורנוב, מגיל קרטיקון תחתון. שיטת הכרייה בתמנע התבססה על חפירת פירים אנכיים אל שכבת הבצר, שמתוכם נחפרו גלריות אופקיות כדי לכרות לאורך השכבה. בעת חפירת פיר חדש נהגו הכורים לשפוך את החומר הטפל אל תוך הפירים הגלויים שנחפרו קודם לכן. יש כמה מערכות של גלריות ופירים שנחפרו על ידי ארכיאולוגים, ועל פיהם משערים שגם הפירים הסתומים מחוברים ביניהם בגלריות. כיום הפירים נראים כמעגלים בפני השטח ("צלחות"), המלאים בחומר דק ולעתים מוקפים באבנים, בעוד סביבתם מכוסה ב"ריצוף מדברי" של אבני גיר שהגיעו מצוקי תמנע.
כחלק ממחקר ארכיאולוגי של הכרייה בתמנע שמבצעת המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ביצענו סקרים רדודים באזורים שבהם יש "צלחות" שמעידות ככל הנראה על פירים סתומים. המטרה הייתה לנסות לזהות חללים בתת-הקרקע כדי לבחון את ההשערה שהפירים מחוברים ביניהם בגלריות. לצורך המחקר נבחרו 2 אזורים שבהם יש עדויות לפירים סתומים בפני השטח.
לאחר עיבוד הנתונים נמצאו כמה מטרות אפשריות בעומקים סבירים אשר מתאימים לעומקה של שכבת הבצר באזור. הארכיאולוגים.ות מתכננים.ות להשתמש במידע שנאסף בעונות החפירה הבאות.
קורס בגיאופיזיקה מעשית בים המלח
במסגרת פעילות המוקד יזמנו קורס בין-אוניברסיטאי בפברואר 2014, שבו השתתפו סטודנטים.ות מתל-אביב, באר שבע וירושלים. הסטודנטים.ות יצאו לאזור נאות הכיכר (מדרום לים המלח) וביצעו סקרים רדודים שחצו את מיקומו המשוער של העתק אמציהו, העתק נורמלי שכיוונו דרום מזרח – צפון מערב.
כחלק ממטלות הקורס עיבדו הסטודנטים.ות את הנתונים שאספו, פענחו את הקווים הסיסמיים ומיפו את העדויות לתזוזה על ההעתק.