ראש החוג לגאופיזיקה

שם: שי צוקר

מיקום: בניין קפלון, חדר 219A

טלפון: 03-6409284

פקס: 03-6409282

מייל: shayz@tauex.tau.ac.il

אתר אישי: http://www.tau.ac.il/~shayz

תחומי מחקר:

פרופ' שי צוקר חוקר בעיקר כוכבים כפולים ופלנטות מחוץ למערכת השמש, אך לעתים "חוטא" גם בבחינת תופעות אסטרונומיות אחרות, החל מאסטרואידים במערכת השמש, עבור בכוכבים במרכז גלקסיית שביל החלב ועד קוואזרים. המכנה המשותף למרבית המחקרים של פרופ' צוקר הוא השימוש בשיטות סטטיסטיות ושיטות עיבוד נתונים מתקדמות באסטרונומיה ("אסטרוסטטיסטיקה").

בשנת 1994 (כשהיה עדיין תלמיד לתואר שני) פירסם פרופ' צוקר, יחד עם מי שהיה המנחה שלו פרופ' צבי מזא"ה, את האלגוריתם TODCOR, למדידת מהירויות רדיאליות של כוכבים כפולים ספקטרוסקופיים. ברבות השנים הפך האלגוריתם כלי מחקרי בסיסי המשמש את האסטרונומים החוקרים כוכבים כפולים.

ב-2001 היה חבר בצוות שגילה את הפלנטה מחוץ למערכת השמש HD209458b. מייד לאחר מכן זו התגלתה כפלנטה הידועה הראשונה המבצעת ליקוי של כוכב האם שלה.

בשנת 2003, במסגרת לימודי הדוקטורט, פיתח יחד עם פרופ' מזא"ה ופרופ' גזה קובץ' מהונגריה, את האלגוריתם BLS. אלגוריתם זה משמש לגילוי פלנטות המבצעות ליקוי של כוכבים האם שלהן. אלגוריתם זה הפך לכלי סטנדרטי בידיהם של מחפשי הפלנטות, ורבות מהפלנטות שהתגלו ע"י צוותים שונים בעולם התגלו תוך שימוש ב-BLS.

ב-2004, בעודו בהשתלמות פוסט-דוקטורט במצפה הכוכבים של אוניברסיטת ג'נבה בשוויץ בקבוצתו של חתן פרס נובל מישל מאיור, הוביל צוות מחקר שוויצרי-ישראלי שגילה מערכת פלנטרית ייחודית, HD41004, בה שני כוכבים, "ננס חום", ופלנטה, תוך שימוש בשדרוג של האלגוריתם הותיק TODCOR.

בשנת 2006, בתקופת השתלמותו במכון ויצמן, הוביל צוות ממכון ויצמן וממכון מקס פלנק בגרמניה, שכלל את חתן פרס נובל ריינהרד גנצל שהראה את החשיבות של אפקטים יחסותיים במסלולים הנצפים של כוכבים סביב מרכז גלקסיית שביל החלב. בשנת 2018, הצוות של ריינהרד גנצל אישש תצפיתית את התחזיות של מחקר זה.

בהתבסס על תוצאות אלה, יחד עם פרופ' טל אלכסנדר ז"ל ממכון ויצמן ופרופ' צבי מזא"ה, הם חזו ב-2007 את אפשרות הגילוי של כוכבים כפולים ע"י שינויים מזעריים בעוצמת האור שלהם - אפשרות שבהמשך התממשה פעמים רבות ע"י גילויים של כוכבים כאלה בעזרת הלווין קפלר.

כעת פרופ' צוקר חבר בקונסורציום DPAC, הממונה על עיבוד הנתונים מהחללית Gaia של סוכנות החלל האירופית. במסגרת DPAC, הקבוצה CU7, בה הוא חבר, אחראית על ניתוח ואיפיון של השתנויות בזמן, ופרופ' צוקר מתמקד באפשרות גילוין של פלנטות המבצעות ליקויים ע"י Gaia.

לאחרונה חבר פרופ' צוקר לד"ר רג'א ג'יריס מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה וביחד הם מיישמים שיטות של למידה עמוקה על מנת לפתור את האתגר של גילוי פלנטות דמויות כדור הארץ על רקע ההשתנות של כוכבי האם ("רעש אדום"), בעיה מרכזית בחיפוש אחר פלנטות הניתנות ליישוב.