סוג האירוע

בחר הכל

קולוקוויום

סמינרים

כנסים וימי עיון

הרצאות לקהל הרחב

ימים פתוחים וייעוץ

טקסים ואירועים מיוחדים

תחום האירוע

בחר הכל

החוג למדעי כדור הארץ

גיאופיזיקה וגיאולוגיה

מדעי האטמוספירה

מדעים פלנטריים

סמינר מחלקתי בגאוגרפיה וסביבת האדם: סערות גלים קיצוניות בחופי הים התיכון של ישראל והשפעתן המורפולוגית

ד״ר דב צביאלי, ביה"ס למדעי הים, המרכז האקדמי רופין

05 בדצמבר 2017, 14:15 
בניין יד אבנר, אולם 115 
סמינר מחלקתי בגאוגרפיה וסביבת האדם

תקציר ההרצאה:

עד ראשית שנות ה-90 היה בסיס נתוני הגלים בישראל מצומצם מאוד והסתמך בעיקר על תצפיות עין ומספר קטן של נתוני גלים שנמדדו באזור אשדוד. בשנת 1992, הותקן מצפון לנמל אשדוד מד גלים כיווני מסוג "רוכב גלים", על ידי המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית שליד הטכניון. מד הגלים נמצא בתוך מצוף כדורי ועגון לקרקעית בכבל גמיש בעומק 24 מ'. בשנת 1993, הותקן בעומק דומה מד גלים צפונית-מערבית לראש כרמל ובכך הושג כיסוי טוב של חופי ישראל.

 

מאז שנות ה-90 נאספים ומנותחים נתוני הגלים מאשדוד וחיפה וכיום קיים במכון להנדסה ימית בסיס מידע אמין ורציף של יותר 25 שנים. הנתונים החשובים ביותר לתכנון מבנים ימיים וחקירת תהליכים מורפודינמיים חופיים הם: גובה הגל המשמעותי (Hs), גובה הגל המרבי (Hmax), זמן מחזור הגל בשיא הספקטרום (Tp) וכיוון הגל (Dir).

 

חישובים סטטיסטיים המתבססים על נתוני גלים שנמדדו בחיפה ואשדוד, מראים כי גובה הגל המשמעותי, השכיח ביותר, הוא בתחום 0.5-1.0 מ' (50.5%). שכיחות הגלים בתחום זה גדולה פי-2 ויותר בהשוואה לשכיחות הגלים בתחום 0.0-0.5 מ' (22.8%) ופי-3 ויותר מאשר בתחום 1.0-1.5 מ' (15.8%). ניתוח הנתונים מראה כי ב-89% מהזמן בשנה ממוצעת פוקדים את החופים גלים נמוכים מ-1.5 מ'. ביתר הזמן פוקדים את החוף גלים בינוניים שגובהם 1.5-3.0 מ' (כ-9% מהזמן) וגלים גבוהים שגובהם 3.0-4.5 מ' (כ-1.4% מהזמן). גלים גבוהים במיוחד מעל 4.5 מ', נדירים ופוקדים את החופים פחות מ-0.15% מהזמן בשנה ממוצעת.

 

ניתוח נתוני הגלים בחתך עונתי מראה כי באביב (אפריל-מאי) ובסתיו (אוקטובר-נובמבר) הים באזורנו שקט עד גלי, וגובה הגלים המשמעותי הפוקדים את החוף קטן בדרך כלל מ-1 מ' (Hs < 1 m). בעונות אלה רוחב אזור הדכי הוא עשרות מטרים בלבד. בעונת הקיץ (יוני-ספטמבר), מצב הים השכיח באזורנו הוא גלי עד גבה-גלי ופוקדים את החוף גלי גיבוע (swell) שגובהם קטן בדרך כלל מ-2 מ'. בעונה זו רוחב אזור הדכי צר בדרך כלל מ-150 מ'. לעומת זאת בחורף (דצמבר-מרץ), פוקדות את חוף ישראל סערות גלים חזקות, בהן גובה הגל המשמעותי הוא בדרך כלל מעל 3 מ' ומגיע פעם בשנה (בממוצע רב-שנתי) לגובה משמעותי של 5 מ'. בסערות אלה גובה הגלים המקסימלי יכול להיות מעל 8 מ' ורוחב אזור הדכי מגיע לכ-500 מ' (עומק כ-6.5 מ').

 

בסערות גלים עזות שתקופת חזרתן מעל 20 שנה, הים גועש ופוקדים את החוף גלים קיצוניים שגובהם המשמעותי יכול להיות מעל 7 מ' וגובהם המקסימלי מעל 13 מ'. בתנאים קיצוניים אלה מתרחב אזור הדכי עד כ-850 מ' מקו החוף (עומק של כ-11 מ'). גלים חריגים כאלה נמדדו בישראל בסערות גלים קיצוניות שהתרחשו בשנת 2001, 2002, 2010 ו-2015. לערכי גלים קיצוניים קיימת חשיבות רבה בתכנון מבנים ימיים וחקירת תהליכים חופיים, ועל אף שכיחותם הקטנה עלולים אירועים אלה לגרום נזק כבד לחופים חוליים ולמצוקים שבעורפם וכן לתשתיות ומבנים ימיים הנמצאים במים עמוקים ובאזור החוף.

 

 

מרכז הסמינר: פרופ' יצחק אומר

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>