מדידות של אירוסולים אטמוספריים ומדידת תכונותיהם כגרעיני קרח

החוקר מאחורי המחקר

Prof. Zev Levin
פרופ' זאב לוין אמריטוס

שיטות מתמטיות לחישוב תהליכים פיזיקליים וכימיים בעננים

במשך שנים פיתחה הקבוצה של פרופ' זאב לוין שיטות מתמטיות לחישוב תהליכים פיזיקליים וכימיים בעננים וכן פיתחה מודלים נומריים של עננים ומשקעים. חלק מעבודות אלה התמקדו בתרומה והיעילות היחסית של התהליכים השונים להתפתחות המשקעים. לחישובים אלה קשר ישיר עם המחקרים שביצענו על יעילות הזריעה המלאכותית להגברת הגשם.

 

כחלק ממחקרים אלה ביצעה הקבוצה מדידות אטמוספריות ממטוס מחקר הן בארץ והן במקומות שונים באגן הים התיכון במטרה לאפיין את סוגי העננים באזורנו.  

במסגרת המחקר על אירוסולים התמקדנו בתכונותיהם של חלקיקי אבק ובתרומתם להתהוות גשם והשפעתם על האקלים. מחקרים אלה הראו שחלק לא קטן מחלקיקי האבק עוברים שינויים כימיים תוך כדי מסעם באטמוספרה מהמדבר לאזורנו. שינויים אלה הופכים אותם ליעילים ביותר ביצירת טיפות וגבישי קרח בענן.

 

מחקר האבק מהחלל

פרסום תוצאות אלה הביא את סוכנות החלל הישראלית לאשר לנו לבצע את מחקר האבק מהחלל (MEIDEX) באמצעות אילן רמון ז"ל במעבורת החלל קולומביה.

 

חלק מניסוי זה כלל גם מדידות מהחלל של תופעת השדונים המופיעה מעל סופות ברקים בגבהים שבין 40 עד 90 קילומטר מעל פני הקרקע. חלק מהמודלים של עננים שפיתחנו שימשו אותנו גם לחישוב התהליכים החשמליים בעננים. במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר אורית אלטרץ-סטולר השתמשנו במודל אטמוספרי מסוגRAMS  לחישוב השדות החשמליים בענני סערה והתפתחות המטענים לפני ואחרי הברק.

 

מדידות של אירוסולים אטמוספריים ומדידת תכונותיהם כגרעיני קרח

בארבע השנים האחרונות התמקדנו במדידות של אירוסולים אטמוספריים ומדידת תכונותיהם כגרעיני קרח. מדידות אלה בוצעו בשיתוף פעולה עם חוקרים באוניברסיטה של פרנקפורט בגרמניה. כחלק ממחקר זה פרסמנו מאמר על התוצאות של מדידת גרעיני קרח בקוטב הדרומי. 

 

כיום נמשך מחקר זה בשיתוף פעולה עם חוקרים במכון וויצמן למדע, חוקרים באוניברסיטה של פרנקפורט וכן חוקרים במכון של קפריסין בניקוסיה. שיתוף פעולה זה מבוסס על מדידות אטמוספריות באמצעות מטוס ללא טייס של המכון בקפריסין.

 

לבסוף, בעזרת המודלים שפיתחנו אנו משתפים פעולה עם חוקרים אחרים במכון וויצמן כדי לבדוק את תכונותיהם של עננים קטנים במיוחד, כאלה שאינם מזוהים ממדידות לוויינים אבל כאלה שתרומתם למעבר הקרינה הסולרית באטמוספרה גדול ומכאן שתרומתם לאקלים כדור הארץ יכולה להיות משמעותית.

 

חלקיקים המסומנים ב-P לא עברו ריאקציות כימיות באטמוספרה ולכן אינם משמשים כגרעיני התעבות. אלה המסומנים ב D-נמצאים בתוך הטיפות כי עברו ראקציות כימיות ששינו את הרכבם וגרמו להם להיות גרעיני התעבות מצוינים. 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive