סוג האירוע

בחר הכל

סמינרים

כנסים וימי עיון

הרצאות לקהל הרחב

ימים פתוחים וייעוץ

טקסים ואירועים מיוחדים

תחום האירוע

בחר הכל

ביה"ס למדעי כדור הארץ

החוג לגיאופיזיקה

החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם

החוג ללימודי הסביבה

סמינר מחלקתי בגאוגרפיה וסביבת האדם: ציפורים, טורבינות רוח וארגוני טבע. מדיניות פיתוח אנרגיה נקיה בישראל

פרופ' מיכה הופ, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב

21 בנובמבר 2017, 14:15 
בניין יד אבנר, אולם 115 
סמינר מחלקתי בגאוגרפיה וסביבת האדם

תקציר:

מבוא:

ארגוני טבע ו"גופים ירוקים" מובילים בתודעה הציבורית מאבק בצמצום גזי פליטה, זיהום סביבתי ושינויי אקלים.  אבל, בפועל, בהרבה ארצות, הם מעכבים ומאיטים ישום "אנרגיות נקיות" מתוך חשש לפגיעה בחי, בטבע ובנוף.

 

חשש הוא תגובה נכונה במפגש ראשון עם טכנולוגיה חדשה לא מוכרת שתועלתה לא הוכחה ונזקיה לא ידועים;  אבל, הוא עשוי להפוך לגורם שלילי אם הוא מתקבע כהתנגדות אוטומאטית לא מדודה לפיתוח, גם אחרי שהסיכונים הופרכו.

 

טורבינות רוח מעוררות התנגדות בחוגי צפרות מתוך חשש, אינטואיטיבי וסביר, שהן עלולות לקטול ציפורים ועטלפים.

 

הרצאה זו דנה בהתנגדות של ארגוני טבע להקמת חוות רוח בישראל כדוגמא לעויינות מקובעת שניזונה מתוך עצמה גם כשהמימצאים מהעולם והמחקרים בישראל מפיגים את החשש לפגיעה בציפורים, וגם כשהתנגדות מנציחה המשך של זיהום סביבתי.   בהמשך מורחב הדיון לבחינה של סדר העדיפויות הסביבתיות בישראל.

 

סיכוני טורבינות רוח:

הסיכון שטורבינות מהוות לבעלי כנף מוגדר ביחידות של: פגיעה/טורבינה/שנה, ומחושב כ:

סיכון =   [(אוכלוסיה בסיכון)*(הסתברות פגיעה)].

אפשר להרחיב ולחשב סיכון למינים או לקבוצות בע"ח, כמו:

סיכון לנשרים = [(הסתברות פגיעה בנשר) * (מס' נשרים באוכלוסייה)] .   

 

בישראל ההתנגדות לאנרגית רוח מעוגנת גם בגודל האוכלוסיה בסיכון: [נדידת ציפורים בין אירופה לאפריקה]; וגם בטענה על חשיבות "בית הגידול המקומי";  וכן בדאגה להכחדת מינים בסיכון ["מינים אדומים"].

 

דאגה זו הובילה לדרישה לערוך סקרי ציפורים בכל אתר בו נשקלת הקמת חוות רוח.  המחקרים נערכים במשך שנה שלמה ע"י צפרים ואקולוגים ביום); ו"מכם ציפורים" ו"קולטי קולות עטלפים" בלילה.  במחקרים נספרות ציפורים, מזוהים מינים, ונערך מיפוי סטטיסטי של תנועת ציפורים במסלולי הנדידה העיקריים מעל ישראל לפי מועד, עונה, כיוון, גובה וחלקי יום.  המימצאים מוזנים למודלים סטטיסטיים לחישוב סיכון מטורבינות לציפורים נודדות ויציבות ביום ובלילה, תוך ניתוח מרחבי, טופוגראפי ואקלימי.

 

במחקרים שערכנו עד כה בשישה אתרים על ציר נדידת הציפורים, מסתמנת פגיעה קטנה ודומה מאד למדדים שנמצאו ברוב חוות הרוח בארצות אחרות [כ: 2-5 ציפורים/טורבינה/שנה]. בדומה למקומות אחרים הסיכון הצפוי נמוך באופן ניכר מפגיעות אדם אחרות בבעלי כנף;  ברוב המינים הסיכון מזערי, והוא נמוך גם במינים שהוגדרו בסכנת הכחדה.

 

מדינות פיתוח אנרגיה ירוקה בישראל:

עד כה, ארגוני טבע מצהירים על מחוייבות לצימצום גזי פליטה וקוראים לקדם תכנון זהיר ומפוקח, אבל בפועל מבטאים התנגדות עקבית לכל יוזמה מוצעת, תוך כפירה במימצאים סותרים וגיוס  "התנגדות ציבורית" פעילה למנוע אישור מיזמים.

 

ההתנגדות לפיתוח אנרגיה חלופית תורמת למעמדה הירוד של ישראל בסולם הטיפול בזיהום סביבתי. רק 0.2% מהחשמל מופק ביצור לא מזהם לעומת 24% בעולם המפותח; שיעור פליטות/לנפש כפול מהממוצע האירופי;  רק חצי מהיעד הלאומי "המתון" לאנרגיה מתחדשת הושג עד 2017;  ובפועל היצור העיקרי של אנרגיה נקיה בישראל הם דודי שמש ביתיים שפותחו באמצע המאה שעברה.

 

בפועל, ארגוני טבע מציגים גישה מוקצנת לעכב יוזמות אנרגיה ירוקה מתוך תפישה שכל מה שנבדק בארצות אחרות לא מתאים לנוף היחודי בישראל.  הם פועלים למנוע פיתוח אנרגית רוח, להגביל אנרגיה סולארית ולקדם רעיון של אנרגיה גרעינית כאמצעי לדחות קבלת החלטות מעשיות. 

 

 

מרכז הסמינר: פרופ' יצחק אומר

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive